יום שישי , 20 מאי 2022
חדשות

edit

התגובות שלי בפורום

מוצגות 2 תגובות – 1 עד 2 (מתוך 2 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • בתגובה ל: 2 שאלות שלא הספקתי לשאול #3385
    edit
    מנהל בפורום
    1. השימוש בפאזל של מפה היא רק דוגמא לפעילויות שבהן יש פאזל משותף  שבו לכל אחד בקבוצה יש חלק וכל אחד צריך לתרום את חלקו כדי להגיע לשלם. זה כמו “דימוי” מטאפורה” “לכל אחד יש מקום בקבוצה הזאת”. הפעילות היא משותפת ( להרכיב) והביצוע הוא אישי ( כל אחד מביא את החלק שלו. אם יש ילד שאומר תן לי כי אני יודע”. זה הזמן לתווך עם המסר: חכה רגע זה החלק של ( שם הילד). אם יהיה לו קשה הוא יכול לבקש עזרה”. אפשר גם לפנות לילד שמחזיק את החלק ולשאול אותו: אתה זקוק לעזרה? אבל לא לבטל אותו לגמרי ולאפשר לילד השני לקחת את מקומו.
    2. בשום אופן לא מתכוונים שנאפשר הובלה שלילית.  אם המנחות מזהות אצל הילדים צורך להוביל ולהשפיע ( שזה אחד המאפיינים של שלב 2) צריך לתכנן פעילויות שמבנות את ההובלה. אחת הדרכים זה ליצור פעילות שבו לכל אחד יש תפקיד: “יוצאים לפיקניק”: מי רוצה להיןת אחראי על התרופות אם מישהו נפצע. מי אחראי על המשחקים. מי רוצה להביא את האוכל. מי יביא אוהל או מחצלות. באופן הזה כל אחד מוביל בתחומו. אפשרות אחרת זה ליצור פעילויות שכל אחד לפי תור הוא המוביל: למשל: מכינים במה להצגה, כל אחד לפי תור עולה על הבמה ומציג משהו ( למשל עושה תנועות עם הגוף) וכולם אחריו עושים אותו דבר או שמוחאים לו כפיים בתור קהל. כלומר כל אחד בתורו הוא המוביל. דרך פעילויות כאלה המנחות נותנות מענה לצורך להוביל.
    בתגובה ל: מספר ילדים בקבוצה #3384
    edit
    מנהל בפורום

    שלום תמר: אנסה לדייק את הנושא. מה שאמרנו  הוא שמנחה אחד צריך לדעת כמה ילדים הוא מסוגל להכיל בעיקר מבחינה התנהגותית. לכן הצענו שלרוב מנחה אחד יכול להתמודד עם 2-3  ילדים. מעבר לכך רצוי שני מנחים. אם אין מנחה נוסף הכל תלוי במידת החומרה של הקשיים. לא כדאי להסתבך עם קבוצה גדולה מדי שיכולה להקשות על המנחה היחיד בהתמודדות  עם מגוון הקשיים (בעיקר התנהגותיים) שיכולים להופיע בקבוצה. אבל אם מדובר בילדים שהמנחה היחיד מכיר והוא חושב שמתאים לו כמובן שהוא יכול להנחות לבד גם 4 ילדים.

    כשיש 3 ילדים ואחד נושר אין ספק שהקבוצה קטנה מדי. אפשר גם להמשיך את הטיפול עם  עם הזוג שנותר אבל הדינמיקה פחות עשירה והם צריכים להיות מתאימים אחד לשני: צריך שימצאו עניין הדדי. מקווה שזה עונה על השאלה.

    באופן כללי רצוי מאוד שלא תהיה נשירה באמצע. חשוב לעשות היכרות מוקדמת והתרשם ממידת ההתאמה לקבוצה.

    אם בכל זאת מישהו נושר באמצע צריך לבדוק אם מתאים להוסיף ילד חדש. אם זה בשליש הראשון של הטיפול עדין אפשר לקבל ילד נוסף. אחרי זה,  זה כבר קשה כי יש תהליך שהילד החדש לא שותף לו. כשמחליטים להכניס ילד חדש חשוב להכין מראש את הילדים ולא שיופיע באופן פתאומי.

    אדית

     

מוצגות 2 תגובות – 1 עד 2 (מתוך 2 סה״כ)